​

יובהר כי פקודת פשיטת הרגל הוחלפה ביום 15.9.2019 בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018
ולפיכך האמור בחלק זה מתייחס אך ורק להליכים אשר החלו טרם למועד זה.

על הליכים אשר החלו לאחר יום 15.9.2019 חלים הוראות חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי. 

למידע על חדלות פרעון לחצו

​​

פשיטת רגל

פקודת פשיטת הרגל הינה הפקודה אשר מטרתה הסדרת חובותיהם של אנשים.

במסגרת ההליך אשר מתנהל בבית המשפט המחוזי, יכנס בית המשפט את כל חובותיו של האדם מחד, ואת כל זכויותיו של האדם מנגד.

בית המשפט יורה על מתן צו כינוס לאדם, במסגרתו יקבע תשלום חודשי אותו יהיה עליו לשלם, עד לדיון בהליך.

כמו כן יקבעו בצו הכינוס הוראות ההתנהלות של האדם – הגשת דוחות פעם בחודשיים, מיהו בעל התפקיד אשר ימונה בעניינו של האדם, ביטול עיקולים והגבלות, איסור על יצירת חובות חדשים וכיוצא בזה.

​

בדיון אשר יתקיים כשנה וחצי לאחר צו הכינוס, יורה בית המשפט על אופן המשך ההליך.

ככל והאדם התנהל בהליך בצורה תקינה, יורה בית המשפט על תוכנית פרעון בה יקבע הסכום אותו על האדם לשלם לקופת הכינוס לצורך קבלת ההפטר.

עם השלמת הסכום שיקבע לתוכנית הפרעון, יופטר האדם מכל החובות אשר נוצרו עד מועד צו הכינוס, ויצא לדרך חדשה, ללא חובות.

הליכי פשיטת הרגל בארץ יכולים להיפתח ביוזמת החייב או הנושים.
האינטרס של החייב להגיש בקשה לפשיטת רגל עבור עצמו הנו כדי לקבל בסופו של דבר צו הפטר. האינטרס של הנושים להגיש בקשה לפשיטת רגל עבור החייב, הנו כדי לכנס ולממש את נכסי החייב באופן מירבי ולמנוע ממנו להבריח את נכסיו, בפרט כאשר הם עצמם נכשלו לגבות את חובותיו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

הגורם הממשלתי אשר מפקח על הליך פשיטת הרגל, הינו כונס הנכסים הרשמי - הכנ"ר.

הכנ"ר משמש בתחילה ככונס על נכסי החייב ולאחר מכן הוא מתנה כנאמן בפשיטת הרגל וזאת עד למינוי נאמן פרטי על ידי בית המשפט משמונה הכנ"ר עובר לפקח על פעולותיו.

הצורך בפיקוח הכנ"ר על על הליך פשיטת הרגל נובע מהעובדה לפיה הליך זה מערב צדדים רבים, אשר חלקם עלול להימצא בניגוד אינטרסים, ועל כן דרוש גורם ניטרלי שייצג את האינטרסים שלהם בצורה הטובה וההוגנת ביותר.

​

השלבים לכניסת הליך פשיטת רגל:

הליכי פשיטת הרגל בארץ מורכבים משלבים רבים ומגוונים. העיקרים שבהם הינם ארבעת השלבים הבאים:

• בקשת פשיטת רגל

• צו כינוס

• הכרזת פשיטת רגל

• סיום ההליך לרבות בהפטר

​

1. הגשת בקשה לפשיטת רגל

בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת על ידי הנושה או על ידי החייב. כאשר הבקשה מוגשת על ידי הנושה, עליה להתבסס על כל העילות המפורטות בסעיף 7 לפקודה.

עילות אלו כוללות בין היתר, קיומו של סכום חוב מינימלי קצוב שעל החייב לשלם לנושה מיד או בזמן עתיד קבוע וכן ביצוע מעשה פשיטת רגל ע"י החייב, כגון התחמקות מנושים, העברת מרמה, אי קיום דרישות התראת פשיטת רגל.

​

2. צו כינוס

משהוגשה הבקשה לפשיטת רגל בית המשפט בוחן אותה ואת תגובת הכנ"ר לבקשה ומקבל החלטה לגביה.

בית המשפט מוסמך, בין היתר, להורות על דחיית הבקשה, או להורות על מתן צו כינוס לנכסי החייב.

השלכות מתן צו הכינוס הנן כדלקמן:

• העברת כל נכסי החייב לפיקוח הכנ"ר - על החייב להעביר את כל נכסיו לפיקוח הכנ"ר, שהופך לשמש ככונס על נכסי החייב עד למינוי נאמן על הנכסים.  

• הכנ"ר רשאי גם למנות מנהל מיוחד לנכסי ועסקי החייב כאמור בסעיף לפקודה, במידה והוא ראה שטיב נכסיו ועסקיו או טובת הנושים מצריכים מינוי כזה.

• קביעת מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל - בית המשפט קובע מועד לדיון בבקשה לפשיטת רגל. הדיון בבקשה צריך להתקיים תוך חצי שנה ממועד מתן צו הכינוס ובמעמד החייב, הנושים והכנ"ר.

• עיכוב הליכים - ניתן צו לעיכוב כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב, לרבות הליכי הוצל"פ, כאמור בסעיף 20 לפקודה וזאת כדי שלא יחול מירוץ תביעות בין הנושים. בהתאם לכך, לא ניתן להמשיך בהליכים קיימים או לפתוח בהליכים חדשים כנגד החייב, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שייקבעו על ידו.

• חיוב בתשלומים - ניתן לחייב את החייב לשלם תשלומים חודשיים לקופת הכינוס כאמור בסעיף 18ב לפקודה.

• הגשת תביעות חוב - על הנושים להגיש תביעות חוב בפני הכנ"ר תוך חצי שנה ממועד מתן צו הכינוס, כאמור בסעיף 71 לפקודה.

• זימון אסיפת נושים ראשונה – במידה והכנ"ר מוצא לנכון לעשות כך, עליו לזמן אסיפת נושים ראשונה לאחר מתן צו הכינוס, כאמור בסעיף 26 לפקודה. הנושים הרשאים להשתתף באסיפה זו הנם רק הנושים שהגישו תביעת חוב כדין. במסגרת אסיפה זו על הנושים לשקול אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר, או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל או ליתן לו  הפטר ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל.

​

3. הכרזת פשיטת רגל

במידה והחייב והנושים לא הגיעו להסדר או פשרה ביניהם במהלך חצי השנה שלאחר מועד מתן הכינוס, יש לקיים את הדיון בבקשה לפשיטת רגל וזאת במעמד הכנ"ר, החייב, והנושים.

בתום הדיון ולאחר שהוגשה לו חוות הדעת של הכנ"ר, בית המשפט מוסמך לקבל אחת מבין ההחלטות הבאות:

​

• להכריז שהחייב הנו פושט רגל. כדי להכריז על החייב כפושט רגל, בית המשפט בוחן את תום ליבו של החייב במהלך שתי תקופות: תקופת צבירת החובות והתקופה שעברה מאז הגשת הבקשה.

• לתת לחייב גם צו הפטר מיד לאחר ההכרזה על החייב כפושט רגל, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, וזאת בתנאי שחלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס.

• לדחות את בקשת פשיטת הרגל, מאחר שהיא הוגשה בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או מאחר שהחייב יכול לפרוע את חובותיו.

• לדחות את מועד מתן ההחלטה בבקשה על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסדר.

​

4. סיום הליך פשיטת הרגל

סיום הליכי פשיטת הרגל יכול להיעשות במגוון דרכים החל מביטול הליכי הפש"ר, דרך הגעה להסדר פשרה בין הנושים לחייב וכלה במתן צו הפטר לחייב, שהנו כאמור משאת נפשו של כל חייב בכל הקשור להליך הפש"ר.

צו ההפטר ינתן כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שאין לחייב עוד נכסים מהם ניתן להיפרע או כאשר אין עוד תועלת בהמשך ניהול הליכי הפש"ר ובלבד שהחייב נהג בתום לב וקיים כדין את כל שנדרש ממנו לאורך כל הליכי הפש"ר.

משמעות מתן צו ההפטר הינה מחיקת כל יתרת החובות של החייב שטרם נפרעו, אך זאת למעט חובות המגיעים למדינה בשל קנס או חובות לפי התחייבות למניעת עבירה, חוב אשר נוצר במרמה אשר פושט הרגל היה שותף לה, חוב שפושט הרגל השיג ויתור עליו בגין מרמה וכן חובות לפי פסק דין מזונות.

במסגרת הרפורמה לקיצור הליך פשיטת הרגל אשר יצאה לדרך בספטמבר 2013, יכולים חייבים פושטי רגל לקצר את תקופת ההליך באופן משמעותי, וזאת במידה והם משתפים פעולה באופן מלא ובתום לב במסגרתו.

לשם כך מתווה הרפורמה לוח זמנים מוגדר מראש אשר קובע כיצד צפוי ההליך להתנהל, מתי צפוי החייב להשתחרר מחובותיו ומתי צפויים הנושים לקבל דיבידנדים מתוך ככספי המימוש.

​

​

​

​

​

​

​

​

​